חוזים בכוכבים!
וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ:
את ההבטחה על עם ישראל משלב ה' עם התבוננות בכוכבים.
הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל מסביר זאת בצורה מדהימה, המבטאת את ההתייחסות המיוחדת לעם ישראל.
על פי דרך הטבע, לא היה לאברהם סיכוי להוליד. זה היה אבוד מראש. אך הקב"ה הוציא אותו החוצה וביקש ממנו להסתכל אל השמים. בשמים אנו רואים את בריאתו של ה' בצורה אחרת לגמרי מאשר בארץ. מסביבנו, כאן בארץ, איננו רואים כמעט בריאות ישירות של הקדוש ברוך הוא. רוב הדברים שסובבים אותנו הינם יצירות וולדות של דברים טבעיים, תולדות של נבראים אחרים.
בשמים, לעומת זאת, 'קיים עולם שונה. שם אנחנו רואים מעשה בראשית, שם הכל נברא במישרין בידי ה', הרוצה לראות מציאות שנבראה בכח ה', במישרין ובלא תיווך, יסתכל בכוכבים, ישא עיניו השמימה ויראה עולם שנברא במישרין בידי ה''.
וכך מבטיח לו ה' לאברהם 'הנח את החישובים הטבעיים, הארציים, ושים מעיינך בעולם הכוכבים, כה יהיה זרעך! כך יהיה עמך, כיציר כפיו של הקדוש ברוך הוא ללא כל נתונים טבעיים, ובניגוד לכל חישובים טבעיים'.
בסיס הקיום שלנו הוא על טבעי, כל הווייתנו אינה כפופה למגבלות הגיוניות וטבעיות, נוצרנו בהנהגה אישית, וכך אנו מונחים לאורך כל הדרך.
***
בואו נשים לב לדבר נוסף:
לא הייתה זו הפעם הראשונה בה ראה אברהם את הכוכבים כמרמזים על עתידו. אברהם ידע לקרוא בכוכבים, שם בדק את מזלו וראה שעל פי המזלות הוא אינו אמור להביא ילדים. כך מסביר רש"י בשם המדרש את המילים 'ויוצא אותו החוצה': 'אמר לו - צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן'.
את הבשורה על כך שיהיו לו ילדים, הראה לו ה' באותם הכוכבים שבקריאה ארצית הציגו את חוסר הסיכוי המוחלט.
יתכן שיש כאן אמירה נוספת, שיכולה ללוות אותנו תמיד. לפעמים ישנם סיטואציות שנראות אבודות בהחלט, כל הנתונים לרעתנו ונדמה שאין מוצא. כך זה נראה כשאנו מסתכלים בצורה רגילה וטבעית.
אך כאשר אנו יודעים שצורת קיומנו אינה כפופה למגבלות הטבעיות, הרי שקריאת השי"ת 'צא מאצטגנינות שלך' מהדהדת באוזנינו עד היום, דווקא הנתונים שנראים כביכול כמובילים לכישלון ולאבדון, יכולים לבטא את תחילת הצמיחה והשגשוג, דווקא החושך העמוק והאינסופי, יכול לשמש כמנוף לעליה ופריחה.
אם רק נדע להביט נכון.
שבת שלום!