עונשו של רמאי

אחת ההוראות המופיעות בפרשת השבוע מתייחסת לזהירות הנדרשת בשימוש במידות ובמשקולות. "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן, גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה, גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך".

כה רבה היא הזהירות וכה חמור הוא האיסור, עד שהתורה אינה מסתפקת באיסור עצם השימוש במאזניים ובמשקולות פגומים, אלא דורשת שאפילו בביתו לא יהיו כלי מדידה לא-אמינים.

חז"ל (בבא בתרא פח ב) מתבטאים בחריפות על המזייף משקלותיו. "קשה עונשן של מידות יותר מעונשן של עריות", העונש שניתן על רמאות וזיוף מידות ומשקולות קשה יותר מהעונש שניתן על עבירות של גילוי עריות.

דבר זה, מפליא וטעון ביאור. ראשית, עבירת גילוי עריות נמנית בין שלושת העברות החמורות ביותר, כיצד ניתן לומר שהטעייה במשקולות חמורה ממנה? ושנית, בסופו של דבר, המרמה במידותיו הוא גנב, מדוע עונשו חמור יותר משל גנב רגיל? מדוע נראה כי רמאות במשקולות חמורה יותר מגנבה רגילה?

הנצי"ב עומד על קושיות אלו, ומבאר ביאור יסודי ועמוק.

כולנו יודעים שאסור לעבור עבירות. מה גורם לאדם לעבור על רצון קונו? ניתן לחלק זאת לשלושה גורמים.

א) חוסר אמונה. אדם שאינו מאמין בה', אינו מאמין בהשגחתו היומיומית ובעובדה כי על הכל יש דין ומשפט, ייכשל ויעבור עבירות.

ב) חוסר שליטה על תאוות. לעיתים, מתעוררת באדם תשוקה עזה לדבר מה, ולמרות שהשגת הדבר כרוכה באיסורי תורה הוא אינו מתגבר על חשקיו ועובר על ציוויי התורה.

ג) התעוררות עזה של המידות השליליות באדם. כעס, שנאה, קנאה וצרות עין, עלולים להביא את האדם לתוצאות קשות ומרות.

בכל אחת מהקטגוריות הללו ישנה עבירה שהיא החמורה ביותר, ואלו הן שלושת העברות החמורות. עבודה זרה נובעת בחוסר אמונה מוחלט בורא יתברך, גילוי עריות הוא ביטוי קיצוני לחוסר שליטה על תאוות ומאוויים ושפיכות דמים היא התוצאה הגרועה ביותר של מתן פורקן לרגשות שליליים וקשים. תחת ה'כותרות' הללו ניתן לסדר את כל העבירות ומניעיהם.

המניע החמור ביותר הוא חוסר אמונה. אדם שאינו מאמין גם פוגע בכבוד ה' בעולם וגם אין לו סיכוי לחזור בתשובה,אם הוא לא מאמין שהוא עובר על רצון ה',מה יגרום לו להשתנות ולהשתפר? כיון שכן, עבודה זרה והעבירות האחרות שנמצאות בקטגורית חוסר האמונה חמורות יותר משאר העברות שנובעות מחוסר שליטה על תאוות ורגשות.

אדם שמזייף משקולות, מסביר הנצי"ב, אינו יכול לגרוף לכיסו הון רב בבת אחת. הרי אם הוא יזייף בצורה ניכרת אנשים ישימו לב וימנעו ממנו את הגניבה. אדם שרוצה להרוויח מחוסר דיוק אמור להיות מחושב וקר, מתוכנן מראש ומסודר. לא ניתן להשוות בין פעולה כזאת לבין גניבה רגילה בה אדם נתקף בתאוות ממון חזקה שהוא אינו יכול להתגבר עליה. זוהי אינה תאווה בלתי נשלטת שמניעה אותו לגנוב. זוהי התחושה כביכול אין מי שיודע מה הוא עושה, כאילו אין דין ואין דיין. גניבה כזו, זיוף ומרמה, נמצאת בקטגוריה של עבודה זרה, רמאות במשקולות נובעת מהדבר החמור ביותר, בחוסר אמונה בהשי"ת.

"העושה משקולות שקר – אינו מדרך התאווה. אלא חיסרון אמונה בה' הזן ומפרנס בהשגחה פרטית לפי מעשיו. והרי זה מגדר עבודה  זרה"

כיון שכן, 'קשה עונשן של מידות יותר מעונשן של עריות', כיון שזיוף מידות ומשקולות מגיעות מחסרון באמונה, וזה חומר יותר מעברות שמקורן חוסר שליטה על תאוות.

***

על פי דברים אלו, מסביר הנצי"ב דבר נוסף.

בסמיכות לפרשת המשקולות מציינת התורה את מלחמת עמלק. רש"י מביא מחז"ל שטעם הסמיכות היא "אם שיקרת במידות ובמשקולות הווי דואג מגירוי האויב", חוסר דיוק במשקולות ובמסחר, הוא סיבה למלחמות וסכסוכים עם אויבים.

לכאורה, הדבר אינו ברור. עמלק הגיע להלחם עם ישראל במדבר. במדבר הם לא עסקו במסחר. במדבר הכל היה מוכן ומסודר להם, הם לא דאגו לאוכל, לשתייה ולבגדים. מתי הם רימו אחד את השני, כך שגרמו לעצמם את בואו של עמלק?

ובפרט שבפסוקים המתארים את מלחמת עמלק כתוב טעם אחר, "ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים" נראה, וכך מבואר במדרשים, שסיבת המלחמה היתה חוסר אמונה בה'. אם כן, כיצד לומדים חז"ל שזיופים עלולים לגרום למלחמה, ממלחמה שסיבותיה היו אחרים לגמרי?

אך כעת שאנו יודעים שמידות ומשקולות הם תוצאה מחוסר אמונה. וזיופי משקולות נגרמים מאותו מקור שמביא לעבודה זרה, אנו מבינים היטב את הסמיכות. פגם באמונה בה', חסרון בהכרה שהכל מנוהל ומושגח על ידי הבורא יתברך, מביא מלחמות, צרות ובעיות.

***

בימים הללו, בהם אנו מתמקדים בנסיונות להפוך להיות טובים יותר, הרי שהבנת המניעים שגורמים לנו לעשות אחרת, תעזור לנו להתקדם ולהיבנות.

הלוואי שנזכה.