קודים לצמיחה אישית

השבוע אנו מתחילים את החומש האחרון בחמשת החומשים, חומש דברים. בחומש זה משה רבינו נפרד מהעם שליווה במסירות תקופה כה ארוכה, ומכין אותם לקראת הכניסה לארץ.

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב (דברים א, א).

את הפסוק הזה לא ניתן להבין כפשוטו. כיצד ייתכן שמשה עמד בו זמנית גם במדבר, גם בערבה, גם מול סוף וגם בין תופל ולבן?

מתברר שמשה העביר מסרים סמויים, תוכחות וביקורות בונות לעם. הוא הזכיר להם את המקומות בהם חטאו ואת התנהגותם הבעייתית. חכמים מאריכים לבאר כיצד כל מילה בפסוק מתארת מקרה אחר. כך, בנועם, ברמז ובאהבה, העביר משה את תוכחתו ובד בבד גם לימד כיצד יש להוכיח ומהי הדרך הנכונה להעביר ביקורת.

אבל מלבד דברי התוכחה משה מעביר מסרים נוספים. קודים לבניה ולצמיחה אישית. מי שמלמד אותנו כיצד למצוא את המסרים המיוחדים הללו הוא רבי חיים בן עטר, ה'אור החיים' הקדוש. כל אחד מהמסרים הללו חשוב ויכול להועיל לנו ביום-יום. נעבור עליהם יחד.

•

ללכת נגד הזרם

המילה 'עבר' מזכירה לנו את אברהם העברי, אברהם אבינו. הוא כונה כך כי הוא היה מסוגל לעמוד מול כל העולם ולעשות את מה שנכון וראוי בעיניו. 'כל העולם מעבר אחד והוא מהעבר השני'.

גם כאשר החברה מושכת לכיוונים אחרים, גם כאשר כולם מסביב לא מפרגנים ואפילו מלגלגים ובזים, אם אתה מאמין במה שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף. תהיה מסוגל לשחות נגד הזרם!

•

להעביר ביקורת אישית

מכירים את אלה שלא רואים בעצמם חסרונות? בואו לא נהיה כאלה. המילה 'הירדן' מזכירה לנו את ה'מרדות'. אדם צריך להיות מסוגל למרוד בעצמו. לא לקבל את כל מה שהוא עושה כמובן מאליו, כנכון בכל מצב. תלמד להעביר ביקורת על עצמך! תמרוד במוסכם, הקבוע והזורם. תבדוק כל הזמן האם מה שאתה עושה הוא כי אתה מאמין בו באמת או פשוט כי כך נוח לך.

•

ענווה

אל תרגיש שאין לך מה ללמוד מאחרים. ה'מדבר' הוא מקום ריק, צחיח. ניתן להתחיל לבנות ולעשות כל מה שמתחשק.

תעשה את עצמך כמדבר. תקבל את מה שאתה יכול ממי שאתה יכול. אל תרגיש שכבר בנית את עצמך ואתה כבר יודע הכל, תחפש תמיד ללמוד עוד ועוד מכל אדם שיכול ללמד אותך משהו.

•

אל תתבזה

המילה 'ערבה' מכוונת את צורת הענווה שלמדנו מהמילה הקודמת.

יש כאלה שמנסים לרצות, הם חושבים שזו ענווה אבל באמת הם הופכים לסמרטוטים. זו לא ענווה. הדרך הנכונה היא לשמור על הכבוד העצמי וההערכה העצמית, אבל להיות מסוגל להבין שתמיד יש מה ללמוד. המילה 'ערבה' אומרת לנו: נהיה עניו, אבל בצורה עריבה. אל תתבזה ואל תמאיס את עצמך על האחרים. תשמור על האיזון בין יכולת לקבל מאחרים, בלי שאנשים מתרגלים שאפשר לדרוך עליך.

•

תעיר אם אתה חושב שיש צורך

ה'ענווה' אינה אמורה לתת את התחושה שאין לך מה למכור. הפוך בדיוק. אם יש לך ביקורת להעביר על מישהו בסביבתך, עשה זאת בצורה נעימה וטובה.

אל תשכח את ה'ערבות ההדדית' שגם היא מרומזת במילה 'ערבה'. אתה רואה מישהו ששוגה, אל תתבייש להאיר את עיניו המאור פנים, באיכפתיות ובאהבה.

•

לראות את הסוף

אנחנו לא פה לנצח. ברור. כולנו נמות מתישהו. אנחנו לא צריכים לחשוב על זה כל היום, זה מעציב ולא נעים. אבל כן כדאי שנחשוב על זה מידי פעם. מה אני רוצה שיזכרו ממני? לאן אני הולך אחרי מאה ועשרים? את זה משה מזכיר לנו במילים 'מול סוף'.

•

אף אחד לא אשם בזה שלא נוח לך

'פארן' זה פאר. מאור פנים, צהלה ושמחה. 'תופל' זו ההרגשה התפלה, העצובה והחסרה.

לפעמים אנחנו במצב של 'תופל'. עצובים, מרגישים לא טוב, לא השגנו את מה שרצינו ולא הגענו לאן שתכננו. האנשים שסביבנו לא צריכים לסבול מכך. 'צהלתו בפניו ודאגתו בליבו' (חובת הלבבות, שער הפרישות, ט). זה שלא נוח לך לא אומר שכל מי שעובר לידך צריך להרגיש נורא. למד לאזן בין הבניה האישית שלך לבין האווירה הטובה שאתה צריך להשרות סביבך.

•

לב נקי

במילה 'לבן' קורא לנו משה: אל תשנא. אל תיתן לאנשים שסביבך להשפיע לך על המצב-רוח. אל תקנא, אל תתחרה, אל תכעס. שמור על רוגע ושלווה, מה שמגיע לך יגיע בסוף.

•

לימוד קבוע

'חצרות' מזכיר לנו את חצרות בית ה'. לא משנה מה קורה לך ביום, דאג שיהיה לך זמן קבוע ללימוד ולעסק התורה. לא משנה כמה אתה כבר יודע, אל תעבור יום בלי הלימוד היומי.

•

שמח בחלקך

איזהו עשיר? השמח בחלקו. שמח במה שיש לך, תפתח את התחושה שיש לך 'די זהב'. אל תהיה עסוק במה עוד אתה יכול להוסיף לחשבון הבנק ואיך תוכל להרוויח עוד ועוד כסף. תהנה ממה שיש לך ואת החשק הטבעי להרוויח עוד תפנה לבניה אישית ולהתעלות פנימית.